אסקפיזם דרך הצורפות

שלושה חודשים מאז שבת השחורה, ורוב הזמן הצבע נשאר כהה, אבל יש גם ימים או רגעים שבהם הצבע מתבהר, או מתעמעם. כך או כך מנסה לחזור לשגרה, לנורמליות בתוך חוסר נורמליות. בחודש האחרון אהובי חזר אחרי חודשיים ממילואים ישר לעבודה אינטנסיבית בפסטיבלים של סרטים. מסתבר שאנשים צמאים לתרבות או סתם לזמן מה של אסקפיזם. נוכחתי לראות את זה בחודש האחרון שהתמלא בסדנאות צורפות. אנשים מקסימים שרק רוצים לחגוג יום הולדת לאהובה, לבת, לאמא. כל אחד והסיבה למסיבה שלו, החיים חזקים וממשיכים גם בזמן הזה.

ואני, אני גייסתי את כל הכוחות שבי לשמח ולשמוח יחד עם משתתפי הסדנאות, להרים את המצב-רוח ולצרוף בהנאה צרופה.

גאה לשתף בתוצרי הסדנאות, ובחלק מהמשתתפים בתמונות הבאות.

בכל הסדנאות הקו המחבר היה הישראליות על כל גווניה וסמליה שמהדהדים דרך התכשיטים. אחד התכשיטים שהכי ריגש אותי נעשה דווקא לא במסגרת סדנא, אלא במעון לנוער בסיכון בו אני מלמדת, כשאחד הנערים יצר זוג תליונים מכסף 925 בדמות מלאכים, מתנה לאמא שאיבדה את שני ילדיה במסיבה ברעים ב7.10. באיזשהו מקום יש יופי בדרך בה הנער תיעל את הכאב העצום שלו על חבריו לכדי תכשיט יפהפה ומרגש. זה מה שהצורפות עושה, מאפשרת לשחרר את הכאב ובכלל את הרגש דרך היצירה.

זה גם מה שאני עושה בשנה האחרונה. יוצרת קולקציה שבאה מתוך מקום כואב אל מקום מרפא ומבטיחה לעדכן כשהקולקציה תצא. בינתיים מזמינה אותך לבוא לשיעור או סדנא חד פעמית, מה שמתאים לך. מבטיחה הנאה צרופה.